יח) במה דברים אמורים, שאם הניח האב נכסים מועטים הבנות ניזונות מהם והבנים ישאלו על הפתחים, בשהניח להם אביהם קרקע, שמעיקר הדין הבנות ניזונות ממנה, אבל אם הניח להם רק מטלטלין, הואיל ומעיקר הדין אין הבנות ניזונות מהם, ורק בתקנת הגאונים הוא שיזונו הבנות מן המטלטלין, אין אומרים שהבנות לבדן יזונו והבנים ישאלו על הפתחים, אלא הרי הבנים והבנות ניזונות כאחד מן הנכסים האלו המועטין, כיון שלא תקנו הגאונים להם (-לבנות) במטלטלין אלא שיהיו כבנים, אך לא שיהיו עדיפות מהבנים. וכזה הורו הגאונים:
יט) הניח להם האב קרקע, והיו הנכסים מרובין בשעת מיתתו, ונתמעטו אחר כן, כבר זכו בהן יורשים, והם יורשים את הקרקע, ונותנים מזונות לבנות. היו הנכסים מועטין בשעת מיתה ונתרבו אחר כך, הבנים יורשין אותן, והבנות ניזונות מנכסיהם. ואפילו לא נתרבו הנכסים לאחר מיתתו, אם קדמו הבנים ומכרו נכסים מועטין, מכרן קיים:
