ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ג

ה) מי שכתב גט לגרש את אשתו, ונמלך בדעתו ולא גירשה, ונתיחד עמה אחר שכתבו, הרי זה לא יגרשנה באותו הגט פעם אחרת כשירצה לגרשה, ואם גירשה באותו הגט הישן, הרי זו מגורשת ותנשא בו לכתחלה, שהרי נכתב לשמה, והרי נתן לה עתה בעדים כהלכתו. ולמה לא יגרשנה בו לכתחלה, גזרה שמא תתעבר מאותה פעם שהתייחד עמה בעלה, ויאמרו בני אדם שגיטה קודם לבנה, שהרי נכתב בגט הזמן הקודם ללידת בנה, ויסברו שהתעברה בהיותה פנויה והרי הולד פגום, ולפי האמת התגרשה לאחר שהתעברה מבעלה.
ו) אמר לסופר 'כתוב גט לפלונית', שאינה אשתו כלל, ויהיה עמי, לכשאשאנה אגרשנה בו, ונכתב, ונשאה, וגירשה בו, אינו גט, מפני שלא היתה בת גירושין ממנו כשנכתב גט זה, ונמצא שנכתב שלא לשם גירושין. אבל אם אמר לו כתוב אותו לארוסתי, לכשאשאנה אגרשנה, וכנסה וגירשה בו, כשר, שהרי גם בהיותה ארוסתו ראויה היא להתגרש ממנו, והרי נכתב הגט לשם גירושין. כתבו ליבמתו, ואחר שיבמה גירשה בו, הרי זה ספק גירושין, הואיל ואינה אשתו גמורה כְּשֶׁכְּתָבוֹ.