ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ד

יח) חמשה בני אדם שכתבו גט אחד לחמש נשותיהן, אם כתבוהו בלשון 'כלל', כגון שכתבו לשון זו, 'בכך בשבת גירש פלוני לפלונית, ופלוני לפלונית', וכן אמר כל אחד מהן לאשתו 'ליכי די תהויין' וכל טופס הגט, ושני עדים חותמין מלמטה, הרי זה גט כשר, וינתן לכל אחת מהן בעדי מסירה. ואם אין שם עדי מסירה כלל, כל שתצא מגילה זו מתחת ידה הרי היא מגורשת. אבל אם כתב כל גט בפני עצמו, שבתחילה כתב 'בכך בשבת גירש פלוני לפלונית' והשלים כל נוסח הגט, והתחיל תחתיו גט אחר באותה המגילה, וכתב 'וביום זה' או 'בכך בשבת גירש פלוני לפלונית', והשלים הגט השני, וכן עד שהשלים כל חמשת הגיטין, והעדים חתומים מלמטה, הרי יתכן שחתימת העדים שייכת רק לנוסח של הגט האחרון, ואמנם אם ניתנה מגילה זו לכל אחת מהן בעדי מסירה, הרי כולן מגורשות, שהרי כשיש עדי מסירה אין צורך בעדי חתימה, ואם אין שם עדי מסירה, והיתה מגילה זו יוצאה מתחת יד אחת מהן, אם היתה אותה אשה זו שגיטה כתוב באחרונה, שהעדים נקראין עמו, הרי זו מגורשת. ואם היתה המגילה יוצאה מתחת יד אחת מן הראשונות, הרי זו ספק מגורשת, כיון שאין ידוע אם חתימות העדים שייכות לכל הגיטין, או רק לגט האחרון.