ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
ג) ומלמדין אותה ואת היבם לקרות את הפסוקים הנצרכים, עד שהוא והיא יהיו רגילין, ותהיה יכולה לקרות 'לא אבה' בנשימה אחת, ואחר כך תאמר 'יבמי', כדי שלא יהיה משמע דבריה 'אבה יבמי':
ד) ומאחר שתהיה רגילה לקרות, אף על פי שלא קראה בנשימה אחת, אין מקפידין על זה. אבל אם אינה יכולה, מרגילין אותה עד שתדע:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
