ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
יח) ויבמה שידיה חתוכות, חולצת לכתחלה ואפילו בשיניה, שלא נאמר 'וחלצה בידה', אלא בכל דרך שהיא חולצת.
חלצה במנעל של בגד, אינה חליצה. אבל אם חלצה במנעל שאין לו עקב, או שהיה תפור בפשתן, או שהיה מנעל של שיער, או של סיב, או של שעם, או של עץ, או שהיה מנעל גדול שאינו יכול להלך בו, או קטן שאינו חופה (-שאינו מכסה) את רוב רגלו, או מנעל פרום שאינו חופה רוב הרגל, או נפחת שאין מקבל רוב הרגל, חליצתה פסולה:
יט) חלצה בסנדל של עץ ומחופה עור, או שהיתה קרקעיתו של עור ולחייו של שיער, או שחלצה סנדל של שמאל מעל רגלו הימנית, או שלא היה המנעל שלו, או שהיה המנעל גדול ממידתו אך באופן שיכול להלך בו, או שהיה קטן ממידתו אך באופן שחופה את רוב רגלו, או נפרם אך באופן שחופה רוב הרגל, או נפחת אך באופן שמקבל רוב הרגל, חליצתה כשרה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
