ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ה
א) היבמה שנתן לה היבם גט כריתות, פסלה ופסל את צרותיה עליו ועל שאר האחין, שהרי נעשה מדרבנן כמי שחלץ לה. ואין הגט מועיל ביבמה אלא מדבריהן – מדברי חכמים, והטעם שגזרו כן, הואיל והגט מגרש אשת איש, וכל גט שפוסל את אשתו של האדם מן הכהונה פוסל את יבמתו מן היבום, ומכל מקום אינה מותרת לזר עד שיחלוץ לה, כדין תורה.
ב) המאמר, שהם קידושין דרבנן שעושה היבם ביבמתו קודם שכונסה, אף על פי שאינו קונה ביבמה קנין גמור, ואינה נעשית בו אשת איש גמורה, מכל מקום לאחריו צריכה ממנו גט מדרבנן, ומכל מקום אינה ניתרת לזר אלא בחליצה, כדין תורה.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
