יא) היתה בתולה זו אסורה על האונס או המפתה, אם היתה מחייבי כריתות, כגון אחותו ודודתו והנדה וכיוצא בהן, או שהיתה מחייבי לאוין, אם התרו בו קודם ביאתו, הרי זה לוקה, ואינו משלם קנס, כיון שאין אדם לוקה ומשלם על מעשה עבירה אחד. ואם לא היתה שם התראה, הואיל ואינו חייב מלקות, הרי זה משלם קנס.
יב) היתה אותה מפותה או אנוסה אסורה עליו מחייבי עשה, או שנייה לעריות וכיוצא בה שאסורה מדברי סופרים, בין התרו בו בין לא התרו בו, חייב בקנס, שאין כאן מלקות.
