פסוקי דזמרה
(והתפלל משה שלא יפוג מהם הפחד לאורך ימים -) תִּפֹּל נא עֲלֵיהֶם – על האומות הללו אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ – בזרועך הגדול יִדְּמוּ – יהיו דוממים כָּאָבֶן, והפחד ישאר עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' את נחל ארנון בדרכם לארץ ישראל, עַד יַעֲבֹר את נהר הירדן בכניסתם לארץ ישראל – עַם זוּ (-עַם ישראל) אשר קָנִיתָ אותם – חבבת אותם יותר משאר כל האומות (-כחפץ הקנוי בדמים יקרים).
תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ – תביאם ותיטע אותם להושיבם בקביעות בְּהַר שבחרת בו שיהיה נַחֲלָתְךָ הוא הר הבית אשר שם מָכוֹן (-בסיס) לְשִׁבְתְּךָ (-למקום ישיבתך) – שהוא מכוון כנגד כסא הכבוד (-עד שנראה כבסיס לו) אשר כבר פָּעַלְתָּ ה' קודם בריאת העולם (פסחים נד, א) – זהו מִקְּדָשׁ (-בית המקדש) אשר אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ – ביססו ובנו אותו יָדֶיךָ.
