שיעור 10, מגילת איכה, פרק ג, לא-מ

לא כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעוֹלָ֖ם אֲדֹנָֽי׃ לב כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃ לג כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ׃ לד לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ׃ לה לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃ לו לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃ לז מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה׃ לח מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָֽרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב׃ לט מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חֲטָאָֽיו׃ מ נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֨ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־ה'׃

(לא) והטעם שיש לאדם לצפות לישועת ה' (כאמור בפסוק כ"ח), כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה'.

(לב) כִּי גם אִם הוֹגָה – הביא על האדם צער ותוגה, בטוחים אנו שלאחר זמן וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו.

(לג) וכן אנו, כנסת ישראל, ראוי לנו לשבת בדד ולהמתין לישועת ה', כִּי לֹא עִנָּה אותנו נבוכדנצר מִלִּבּוֹ, וַיַּגֶּה – וגרם במעשיו תוגה לבְּנֵי אִישׁ (-בני אברהם יצחק ויעקב), לא היה זה בבחירתו ומרצונו.

(לד) כי לא יתכן שהיה זה בכוחו וביכולתו לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ, כי כבש את כל העולם, עד שכל יושבי הארץ היו נחשבים בזמנו כאסירים, שהרי אין זה בדרך הטבע כלל.

(לה) וכן מה שעשה נבוכדנצר, לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט כל גָּבֶר שבעולם באותו זמן, וכי יתכן שיהיה לו כח לעשות כן נֶגֶד פְּנֵי עֶלְיוֹן.

(לו) וכי יעלה על הדעת שתהיה יכולת לנבוכדנצר לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ, וה' לֹא רָאָה, אלא בודאי הכל היה בגזירת ה', ונבוכדנצר היה רק שבט אפו.

(לז) ומביא ראיה נוספת לכך שכל מלחמותיו ונצחונותיו של נבוכדנצר היו בגזירת ה', כי מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי – וכי יתכן שיהיה כח כזה ביד אדם, שכל מה שהוא יאמר יתקיים, כפי שהיה עם נבוכדנצר, שהתקיימו כל גזירותיו, אם ה' לֹא צִוָּה זאת, ולכן עלינו לייחל ולהמתין לישועת ה', כי כשם שהגזירה הגיעה בציוויו, כך לאחר זמן הוא יושיענו.

(לח) אמנם, אף שהעונש בא בציווי ה', מכל מקום הבחירה היא ביד בני האדם, כי מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת – לא הרעה של החטא עצמו, ולא הרעה של העונש, כי החטא עצמו בורא את המשחית שמביא את הרעה על החוטא, וְהַטּוֹב – וכן הבחירה בטוב לא באה מאת ה', אלא מהאדם הבוחר בו (אך השכר הטוב בא מאת ה', ולכן את ה'טוב' אמר בלשון יחיד, כי רק הבחירה בטוב אינה מפי עליון, אך השכר הטוב הוא מה'. ואילו את ה'רעות' אמר בלשון רבים, כי גם החטא עצמו בא בבחירת האדם, וגם העונש נגרם על ידי האדם עצמו, שבורא בחטאיו מלאכים משחיתים המענישים אותו).

(לט) ולכן, מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי – מי שהוא צדיק, בבחינת 'אדם חי', אין לו מה להתאונן ולהתלונן על ה', ומי שיש לו להתלונן הוא רק גֶּבֶר עַל חֲטָאָו, שהם המביאים עליו את היסורים והצרות.

(מ) ומעתה אין לנו תקנה אלא על ידי שנַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ, וְנַחְקֹרָה את דרכינו על ידי אחרים, כי אין אדם רואה חובה לעצמו, וְנָשׁוּבָה על ידי זה עַד ה'.