שיעור 13, ספר שופטים, פרק ה, יג-טו

יג אָ֚ז יְרַ֣ד שָׂרִ֔יד לְאַדִּירִ֖ים עָ֑ם ה֕' יְרַד־לִ֖י בַּגִּבּוֹרִֽים׃ יד מִנִּ֣י אֶפְרַ֗יִם שָׁרְשָׁם֙ בַּֽעֲמָלֵ֔ק אַֽחֲרֶ֥יךָ בִנְיָמִ֖ין בַּֽעֲמָמֶ֑יךָ מִנִּ֣י מָכִ֗יר יָֽרְדוּ֙ מְחֹ֣קְקִ֔ים וּמִ֨זְּבוּלֻ֔ן מֹֽשְׁכִ֖ים בְּשֵׁ֥בֶט סֹפֵֽר׃ טו וְשָׂרַ֤י בְּיִשָּׂשכָר֙ עִם־דְּבֹרָ֔ה וְיִשָּׂשכָר֙ כֵּ֣ן בָּרָ֔ק בָּעֵ֖מֶק שֻׁלַּ֣ח בְּרַגְלָ֑יו בִּפְלַגּ֣וֹת רְאוּבֵ֔ן גְּדֹלִ֖ים חִקְקֵי־לֵֽב׃

֍           ֍            ֍

(יג) עתה מבארת דבורה בשירתה את ההבדל בין התשועה שהיתה בזמן אהוד בן גרא, לתשועה שהיתה עתה, אָז – בזמן אהוד, יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם – אהוד, המכונה 'שריד' כיון שברח מבית עגלון מלך מואב לאחר שהרגו, רָדָה במואב המכונים 'עם', כי היו חלשים, פליטי ארץ מואב, וניצח אותם בעזרת האדירים, והם כל ישראל שבאו לעזרתו, לא כן עתה, ה' יְרַד לִי – ה' בעצמו הוא שנלחם עבור ישראל, בַּגִּבּוֹרִים – בסיסרא וצבאו, שהיו גיבורים.

(יד) ומי היו ה'אדירים' שסייעו לאהוד במלחמתו, מִנִּי אֶפְרַיִם – גבורים משבט אפרים, שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק – עקרו מהשורש את עמלק, שהיה עִם מואב, אַחֲרֶיךָ – אחרי אהוד, הלכו גבורים משבט בִנְיָמִין, בַּעֲמָמֶיךָ – כיון שהם היו מהעם והשבט של אהוד, שהיה משבט בנימין. לא כן במלחמה זו, מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ – אלו שירדו עימי מבני מכיר היו מְחֹקְקִים – חכמים בדת ודין, שאינם גיבורי מלחמה, וּמִזְּבוּלֻן באו אנשים המֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר, ולא אוחזי מגן וחרב.

(טו) וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, שהלכו עִם דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק – וכן אותם משבט יששכר שהלכו עם ברק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו – הלכו בעמק ברגליהם, כי לא היו להם סוסי מלחמה, ולא אנשי חיל. ועתה מדברת דבורה בשירתה על שני שבטים שלא השתתפו במלחמה זו כלל, והם ראובן ודן, על אף שבכיבוש הארץ היו בני ראובן הולכים חלוצים לפני המחנה, ושבט דן היה הולך בסוף מאסף לכל המחנות, ואילו במלחמה זו לא השתתפו כלל [והסיבה לכך, כיון שלאחר שיבין מלך כנען כבש את נחלתם של יששכר זבולון ונפתלי, היו לו גבולות משותפים עם כל שאר השבטים, והיה יכול לכובשם מיד, ורק שבט ראובן היה בסוף עבר הירדן, באופן שגם אם היה עובר סיסרא את הירדן היה צריך להלחם תחילה בגד וחצי שבט המנשה לפני שיגיע לנחלת ראובן. וכן נחלת דן היתה בחלק הדרומי מערבי של ארץ ישראל, וכדי להגיע אליהם היה סיסרא צריך לעבור תחילה את נחלת אשר, ולכן שני שבטים אלו לא פחדו כל כך מסיסרא וצבאו, ולא השתתפו במלחמה], בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן – מה ששבט ראובן פילג את עצמו מכל ישראל ולא השתתף במלחמה, גְּדֹלִים חִקְקֵי לֵב – הרי זה עושה 'חקיקה' גדולה בלב, כלומר, משבר הוא את לבבם של ישראל.