שיעור 23, ספר נחמיה, פרק ז, ד-ז

ד וְהָעִ֞יר רַֽחֲבַ֤ת יָדַ֨יִם֙ וּגְדֹלָ֔ה וְהָעָ֥ם מְעַ֖ט בְּתוֹכָ֑הּ וְאֵ֥ין בָּתִּ֖ים בְּנוּיִֽם׃ ה וַיִּתֵּ֤ן אֱלֹהַי֙ אֶל־לִבִּ֔י וָֽאֶקְבְּצָ֞ה אֶת־הַֽחֹרִ֧ים וְאֶת־הַסְּגָנִ֛ים וְאֶת־הָעָ֖ם לְהִתְיַחֵ֑שׂ וָֽאֶמְצָ֗א סֵ֤פֶר הַיַּ֨חַשׂ֙ הָֽעוֹלִ֣ים בָּרִֽאשׁוֹנָ֔ה וָֽאֶמְצָ֖א כָּת֥וּב בּֽוֹ׃ ו אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָֽעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבֽוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיָּשׁ֧וּבוּ לִֽירוּשָׁלִַ֛ם וְלִֽיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃ ז הַבָּאִ֣ים עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְחֶמְיָ֡ה עֲ֠זַרְיָה רַֽעַמְיָ֨ה נַֽחֲמָ֜נִי מָרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפֶּ֥רֶת בִּגְוַ֖י נְח֣וּם בַּֽעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃

 ֍           ֍            ֍

(ד) וְהָעִיר ירושלים רַחֲבַת יָדַיִם וּגְדֹלָה, וְהָעָם מְעַט בְּתוֹכָהּ, וְאֵין בָּתִּים בְּנוּיִם, ומחמת כן לא רצו היהודים לשבת בעיר, וכיון שרצה נחמיה לגרום לאנשים להתיישב בעיר, רצה להפיל גורלות בין המשפחות, ולכן הוצרך תחילה לברר  ולדעת מה הם המשפחות שעלו וכמה אנשים יש בכל משפחה.

(ה) וַיִּתֵּן אֱלֹהַי אֶל לִבִּי עצה זו, לקבצם ולמנותם, וָאֶקְבְּצָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים וְאֶת הָעָם לְהִתְיַחֵשׂ למשפחותם ולמנותם, ובהיותו עסוק בענין זה, וָאֶמְצָא סֵפֶר הַיַּחַשׂ שכתב עזרא הסופר על הָעוֹלִים בָּרִאשׁוֹנָה, וָאֶמְצָא כָּתוּב בּוֹ את הדברים האלה.

(ו) אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה, אִישׁ לְעִירוֹ.

(ז) הַבָּאִים עִם זְרֻבָּבֶל, יֵשׁוּעַ [-יהושע הכהן הגדול], נְחֶמְיָה עֲזַרְיָה רַעַמְיָה נַחֲמָנִי מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפֶּרֶת בִּגְוַי נְחוּם בַּעֲנָה, מִסְפַּר אַנְשֵׁי [-חשובי] עַם יִשְׂרָאֵל.