שיעור 24, מגילת קהלת, פרק ד, טו-יז

טו רָאִ֨יתִי֙ אֶת־כָּל־הַ֣חַיִּ֔ים הַֽמְהַלְּכִ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עִ֚ם הַיֶּ֣לֶד הַשֵּׁנִ֔י אֲשֶׁ֥ר יַֽעֲמֹ֖ד תַּחְתָּֽיו׃ טז אֵֽין־קֵ֣ץ לְכָל־הָעָ֗ם לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־הָיָה֙ לִפְנֵיהֶ֔ם גַּ֥ם הָאַֽחֲרוֹנִ֖ים לֹ֣א יִשְׂמְחוּ־ב֑וֹ כִּֽי־גַם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרַעְי֥וֹן רֽוּחַ׃ יז שְׁמֹ֣ר רַגְלְךָ֗ כַּֽאֲשֶׁ֤ר תֵּלֵךְ֙ אֶל־בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וְקָר֣וֹב לִשְׁמֹ֔עַ מִתֵּ֥ת הַכְּסִילִ֖ים זָ֑בַח כִּֽי־אֵינָ֥ם יֽוֹדְעִ֖ים לַֽעֲשׂ֥וֹת רָֽע׃

(טו) רָאִיתִי אֶת כָּל הַחַיִּים בדור הרע הזה, ואפילו שהם צדיקים הנקראים 'חיים', הַמְהַלְּכִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי – עם הנפש האלוהית, שהיא מכונה 'ילד' (כמבואר בפסוק י"ג), אֲשֶׁר יַעֲמֹד תַּחְתָּיו – שנפש זו עומדת למלוך אצל הצדיקים תחת הנפש הבהמית המושלת על הרשעים.

(טז) והם רואים כי אֵין קֵץ לְכָל הָעָם – לא נעשה סוף וכליון לכל הרשעים שבדור, לְכֹל אֲשֶׁר הָיָה לִפְנֵיהֶם, ואין כל רעה מגיעה אליהם, ולכן גַּם הָאַחֲרוֹנִים, והם הצדיקים המוזכרים בפסוק הקודם, לֹא יִשְׂמְחוּ בוֹ – אינם עובדים את ה' בשמחה, כִּי גַם דבר זֶה שהם עושים את המעשים הטובים בעצבות, הוא הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ, כי העובדים את ה' בעצבות יכולים בקלות ליפול ממדרגתם.

(יז) כיון שתיאר את הדור הרע הזה, שמחמת קלקולו הסיר ממנו ה' את השגחתו, מזהיר את האדם ואומר, שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים – כאשר תלך לעסוק ולחקור בענינים האלוהיים, ותראה שאינך יכול להבין את הנהגת ה' בדור שכזה, הישמר והיזהר שלא תכפור בהשגחה ולא תייחס שום חסרון להנהגת ה', כי התבאר שלפעמים נוהג ה' בדרך זו כעונש לאנשי הדור על מעשיהם המקולקלים, וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ – ואם כן קל להבין את מה שנראה באותו הדור, כי כיון שהסתלקה מהם ההשגחה והרי הם נתונים תחת שלטון המזלות, לא יקשה בעיניך הטוב שיש לרשע, מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח – כי זו ההשפעה שיש לרשע מכח המזלות (ו'כסילים' האמורים כאן זהו כינוי לכוכבים ולמזלות), כִּי אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע לרשע, אלא הם משפיעים כפי טבעם, ויתכן שיושפע בעולם הזה טוב לרשע, אך לעתיד לבוא יתן הקדוש ברוך הוא עונש לרשעים ושכר טוב לצדיקים.