שיעור 260, ספר ירמיהו, פרק מח, מ-מב

מ) כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה כַנֶּ֖שֶׁר יִדְאֶ֑ה וּפָרַ֥שׂ כְּנָפָ֖יו אֶל־מוֹאָֽב׃ מא) נִלְכְּדָה֙ הַקְּרִיּ֔וֹת וְהַמְּצָד֖וֹת נִתְפָּ֑שָׂה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֤י מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃ מב) וְנִשְׁמַ֥ד מוֹאָ֖ב מֵעָ֑ם כִּ֥י עַל־יְהוָ֖ה הִגְדִּֽיל׃

֍֍ ֍

(מ) ומתאר עתה את דרך כיבושה של מואב, כִּי כֹה אָמַר ה', האויב לא יצטרך להלחם על גבולות ארץ מואב, כי הִנֵּה כַנֶּשֶׁר יִדְאֶה – כנשר הדואה ופורש כנפיו מהאויר אל אמצע המדינה, וּפָרַשׂ כְּנָפָיו אֶל מוֹאָב, ובבת אחת תהיה כולה תחת כנפיו.

(מא) ותיכף נִלְכְּדָה הַקְּרִיּוֹת שהיו בצורות מאד, וְהַמְּצָדוֹת נִתְפָּשָׂה, וְהָיָה לֵב גִּבּוֹרֵי מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא כְּלֵב אִשָּׁה שהיא חלשה ומפוחדת מטבעה, מְצֵרָה – בשעה שבאה אליה צרה, שאז היא חלשה שבעתיים.

(מב) וְנִשְׁמַד מוֹאָב מֵעָם – גיבורי מואב יושמדו באופן שלא ייזכרו לדורות הבאים כ'עם' חשוב שנלחם ונפל במלחמה, אלא כיון שנפלו כנשים יאמרו בעתיד שלא היה זה כלל 'עם', וטעם נפילתם הוא כִּי עַל ה' הִגְדִּיל בדברי חירופים, כמבואר לעיל (פסוק כו).