שיעור 274, ספר ירמיהו, פרק נ, יב-טז
יב בּ֤וֹשָׁה אִמְּכֶם֙ מְאֹ֔ד חָֽפְרָ֖ה יֽוֹלַדְתְּכֶ֑ם הִנֵּה֙ אַֽחֲרִ֣ית גּוֹיִ֔ם מִדְבָּ֖ר צִיָּ֥ה וַֽעֲרָבָֽה׃ יג מִקֶּ֤צֶף יְהוָה֙ לֹ֣א תֵשֵׁ֔ב וְהָֽיְתָ֥ה שְׁמָמָ֖ה כֻּלָּ֑הּ כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עַל־בָּבֶ֔ל יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כָּל־מַכּוֹתֶֽיהָ׃ יד עִרְכ֨וּ עַל־בָּבֶ֤ל ׀ סָבִיב֙ כָּל־דֹּ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת יְד֣וּ אֵלֶ֔יהָ אַֽל־תַּחְמְל֖וּ אֶל־חֵ֑ץ כִּ֥י לַֽיהוָ֖ה חָטָֽאָה׃ טו הָרִ֨יעוּ עָלֶ֤יהָ סָבִיב֙ נָֽתְנָ֣ה יָדָ֔הּ נָֽפְלוּ֙ אָשְׁיוֹתֶ֔יהָ נֶֽהֶרְס֖וּ חֽוֹמוֹתֶ֑יהָ כִּי֩ נִקְמַ֨ת יְהוָ֥ה הִיא֙ הִנָּ֣קְמוּ בָ֔הּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָֽשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָֽהּ׃ טז כִּרְת֤וּ זוֹרֵ֨עַ֙ מִבָּבֶ֔ל וְתֹפֵ֥שׂ מַגָּ֖ל בְּעֵ֣ת קָצִ֑יר מִפְּנֵי֙ חֶ֣רֶב הַיּוֹנָ֔ה אִ֤ישׁ אֶל־עַמּוֹ֙ יִפְנ֔וּ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצ֖וֹ יָנֻֽסוּ׃
֍֍ ֍
(יב) בּוֹשָׁה אִמְּכֶם – הארץ שילדה אתכם, מְאֹד חָפְרָה (-נכלמה) יוֹלַדְתְּכֶם, כי הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם אלו, שישבו בארץ, שישאר מקומם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה.
(יג) ותהיה ארצם גרועה מהמדבר בכמה דברים, כי המדבר שמם הוא מטבעו, ואילו ארצם מִקֶּצֶף ה' לֹא תֵשֵׁב, ובמדבר יימצאו מעט מקומות ישוב, וְהָיְתָה ארצם שְׁמָמָה כֻּלָּהּ, ועל המדבר לא ישתומם איש, ואילו בארצם כֹּל עֹבֵר עַל בָּבֶל יִשֹּׁם, וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכּוֹתֶיהָ.
(יד) ומבאר עתה כיצד תיכבש בבל, עִרְכוּ עַל בָּבֶל סָבִיב כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת, אך אינכם צריכים לטרוח ולירות את החיצים בקשת, אלא יְדוּ אֵלֶיהָ – השליכו את החיצים בידיכם, כי גם כך ישיגום החיצים, אַל תַּחְמְלוּ אֶל חֵץ, שמא יחטיא את המטרה ויאבד בחינם, כִּי לַה' חָטָאָה, ובודאי ישיגוה החיצים.
(טו) הָרִיעוּ עָלֶיהָ סָבִיב לסימן שנכבשה החומה, כי כבר נָתְנָה יָדָהּ וחדלה מלהילחם, נָפְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ – יסודות החומה, ומאליהם כבר נֶהֶרְסוּ חוֹמוֹתֶיהָ, כִּי נִקְמַת ה' הִיא הִנָּקְמוּ בָהּ על כך שהחריבו את בית המקדש, כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ לָהּ, כי גם היא החריבה עמים רבים.
(טז) כִּרְתוּ זוֹרֵעַ מִבָּבֶל, כי לא ישארו בה אפילו מעט בני אדם שיעבדו את אדמתה, וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר – ואפילו מי שיקצור את מעט התבואה שכבר נזרעה לא ישאר בה, ובתחילה היו בבבל בני עמים רבים שהיו עובדים את אדמותיהם של בני בבל, ואילו עתה, מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה – מפני חרבו של האויב, המאנה ומצערת לעשוק את הגוף ואת הממון, אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ, וְאִישׁ לְאַרְצוֹ יָנֻסוּ.
