שיעור 273, ספר ירמיהו, פרק נ, ט-יא

ט כִּ֣י הִנֵּ֣ה אָֽנֹכִ֡י מֵעִיר֩ וּמַֽעֲלֶ֨ה עַל־בָּבֶ֜ל קְהַל־גּוֹיִ֤ם גְּדֹלִים֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וְעָ֣רְכוּ לָ֔הּ מִשָּׁ֖ם תִּלָּכֵ֑ד חִצָּיו֙ כְּגִבּ֣וֹר מַשְׁכִּ֔יל לֹ֥א יָשׁ֖וּב רֵיקָֽם׃ י וְהָֽיְתָ֥ה כַשְׂדִּ֖ים לְשָׁלָ֑ל כָּל־שֹֽׁלְלֶ֥יהָ יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ יא כִּ֤י תִשְׂמְחוּ֙ כִּ֣י תַֽעַלְז֔וּ שֹׁסֵ֖י נַֽחֲלָתִ֑י כִּ֚י תָפ֨וּשׁוּ֙ כְּעֶגְלָ֣ה דָשָׁ֔ה וְתִצְהֲל֖וּ כָּֽאַבִּרִֽים׃

֍֍ ֍

(ט) ומבאר עתה כיצד אירע שנפלה בבל, כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיר בהשגחה עליונה וּמַעֲלֶה עַל בָּבֶל קְהַל גּוֹיִם גְּדֹלִים מֵאֶרֶץ צָפוֹן, וְעָרְכוּ לָהּ מערכות מלחמה, ומִשָּׁם (-מצפון) תִּלָּכֵד, חִצָּיו יהיו כְּגִבּוֹר שכאשר אינו מוצא את מי להרוג מאנשי המלחמה, הרי הוא מַשְׁכִּיל – הורג ילדים קטנים ומשכל את הוריהם, כדי שלֹא יָשׁוּב רֵיקָם.

(י) ואחרי שינצחו את בבל, וְהָיְתָה כַשְׂדִּים לְשָׁלָל – הכשדיים לא ילחמו אלא יהיו כשלל שנשאר אחרי המלחמה, כָּל שֹׁלְלֶיהָ יִשְׂבָּעוּ, כי ימצאו שלל רב (ולא יהיה זה כיבוש ארץ לאחר מלחמות רבות, שבני המדינה מספיקים להחביא את רכושם, או לאבדו כדי שלא יפול ביד האויב), נְאֻם ה'.

(יא) ומודיע עתה את הזמן שבו יארע הדבר ותיפול בבל, כִּי תִשְׂמְחוּ כִּי תַעַלְזוּ שֹׁסֵי נַחֲלָתִי – בזמן שאתם, הבבליים, שכבשו את ארץ ישראל שהיא נחלת ה', תשמחו בלבכם ותעלזו במעשיכם, והיה זה בשעה שבלשאצר השתמש בכלי בית המקדש בסעודה שערך, כִּי תָפוּשׁוּ כְּעֶגְלָה דָשָׁה – תשמינו כמו עגלה הדשה את התבואה ואוכלת בכל עת, וְתִצְהֲלוּ כָּאַבִּרִים.