שיעור 29, ספר עזרא, פרק ז, יד-טז

יד כָּל־קֳבֵ֗ל דִּי֩ מִן־קֳדָ֨ם מַלְכָּ֜א וְשִׁבְעַ֤ת יָֽעֲטֹ֨הִי֙ שְׁלִ֔יחַ לְבַקָּרָ֥ה עַל־יְה֖וּד וְלִֽירוּשְׁלֶ֑ם בְּדָ֥ת אֱלָהָ֖ךְ דִּ֥י בִידָֽךְ׃ טו וּלְהֵֽיבָלָ֖ה כְּסַ֣ף וּדְהַ֑ב דִּֽי־מַלְכָּ֣א וְיָֽעֲט֗וֹהִי הִתְנַדַּ֨בוּ֙ לֶֽאֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל דִּ֥י בִֽירוּשְׁלֶ֖ם מִשְׁכְּנֵֽהּ׃ טז וְכֹל֙ כְּסַ֣ף וּדְהַ֔ב דִּ֣י תְהַשְׁכַּ֔ח בְּכֹ֖ל מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל עִם֩ הִתְנַדָּב֨וּת עַמָּ֤א וְכָֽהֲנַיָּא֙ מִֽתְנַדְּבִ֔ין לְבֵ֥ית אֱלָֽהֲהֹ֖ם דִּ֥י בִירֽוּשְׁלֶֽם׃

֍           ֍            ֍

(יד) וביאר במכתבו את טעם הרשות שניתנה לעזרא הסופר, כָּל קֳבֵל דִּי מִן קֳדָם מַלְכָּא וְשִׁבְעַת יָעֲטֹהִי שְׁלִיחַ – כנגד זה שאתה שליח של המלך ושבעת יועציו, לְבַקָּרָה עַל יְהוּד וְלִירוּשְׁלֶם – להיות מבקר על היהודים, בירושלים, בְּדָת אֱלָהָךְ דִּי בִידָךְ – והביקורת תהיה בעניני דת האלהים, ללמדם את ההלכות, ולהפיץ ביניהם את אור התורה ויראת ה', ולכן כל מי שירצה להצטרף לעליה זו, וללמוד תורה ואמונה בעיר הקודש, יש לו רשות לכך.

(טו) וטעם נוסף לשליחתו עם אנשים רבים, וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַב – כדי שתוכל להוביל כסף וזהב רבים, דִּי מַלְכָּא וְיָעֲטוֹהִי הִתְנַדַּבוּ לֶאֱלָהּ יִשְׂרָאֵל – שהמלך ויועציו התנדבו לאלהי ישראל, דִּי בִירוּשְׁלֶם מִשְׁכְּנֵהּ – שמשכנו בירושלים.

(טז) וְכֹל כְּסַף וּדְהַב דִּי תְהַשְׁכַּח – וכן תוביל עמך את כל הכסף והזהב שתמצא בְּכֹל מְדִינַת בָּבֶל, מה שהתנדבו הגויים,  עִם הִתְנַדָּבוּת עַמָּא וְכָהֲנַיָּא – עם הנדבות שישלחו עם ישראל והכהנים, מִתְנַדְּבִין לְבֵית אֱלָהֲהֹם דִּי בִירוּשְׁלֶם – נדבות לבית אלוהיהם שבירושלים, וכיון שלקח עמו כסף וזהב מרובים כל כך, צריך הוא אנשים רבים שילכו עמו לשומרו בדרך.