שיעור 291, ספר ירמיהו, פרק נא, מה-מח
מה צְא֤וּ מִתּוֹכָהּ֙ עַמִּ֔י וּמַלְּט֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־נַפְשׁ֑וֹ מֵֽחֲר֖וֹן אַף־יְהוָֽה׃ מו וּפֶן־יֵרַ֤ךְ לְבַבְכֶם֙ וְתִֽירְא֔וּ בַּשְּׁמוּעָ֖ה הַנִּשְׁמַ֣עַת בָּאָ֑רֶץ וּבָ֧א בַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמוּעָ֗ה וְאַֽחֲרָ֤יו בַּשָּׁנָה֙ הַשְּׁמוּעָ֔ה וְחָמָ֣ס בָּאָ֔רֶץ וּמֹשֵׁ֖ל עַל־מֹשֵֽׁל׃ מז לָכֵן֙ הִנֵּ֣ה יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וּפָֽקַדְתִּי֙ עַל־פְּסִילֵ֣י בָבֶ֔ל וְכָל־אַרְצָ֖הּ תֵּב֑וֹשׁ וְכָל־חֲלָלֶ֖יהָ יִפְּל֥וּ בְתוֹכָֽהּ׃ מח וְרִנְּנ֤וּ עַל־בָּבֶל֙ שָׁמַ֣יִם וָאָ֔רֶץ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֑ם כִּ֧י מִצָּפ֛וֹן יָֽבוֹא־לָ֥הּ הַשּֽׁוֹדְדִ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃
֍֍ ֍
(מה) קורא עתה הנביא לבני ישראל הנמצאים בבבל, צְאוּ מִתּוֹכָהּ עַמִּי, וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ מֵחֲרוֹן אַף ה' העתיד לבוא על בבל, ואף שכבר הזהיר על כך (לעיל פרק נ' פסוק ח', ולעיל פסוק ו'), היה זה כנגד שלש פעמים שנחרבה בבל.
(מו) וּפֶן יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בַּשְּׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ בחורבן הראשון, וּבָא בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה הזו פעם נוספת, כי תיחרב שנית, וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה – ובשנה שאחריה תבא פעם שלישית הַשְּׁמוּעָה, וְחָמָס אשר יהיה בָּאָרֶץ, וּמֹשֵׁל עַל מֹשֵׁל – הוא 'ימשול' על המושלים, כיון שהחמס יהיה תקיף וחזק מהם.
(מז) לָכֵן, הִנֵּה יָמִים בָּאִים, וּפָקַדְתִּי בהשגחה פרטית עַל פְּסִילֵי בָבֶל, וְכָל אַרְצָהּ תֵּבוֹשׁ, וְכָל חֲלָלֶיהָ יִפְּלוּ בְתוֹכָהּ.
(מח) ובאותו זמן יחייב גם הטבע את מפלת בבל, וְרִנְּנוּ עַל בָּבֶל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם, כי גם מצד מערכת הכוכבים תחוייב מפלת בבל, כִּי מִצָּפוֹן יָבוֹא לָהּ הַשּׁוֹדְדִים, נְאֻם ה'.
