שיעור 350, ספר תהילים, פרק עו, א-ד

(א) לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃

(ב) נוֹדָ֣ע בִּֽיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃

(ג) וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סוּכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן׃

(ד) שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה׃

פרק עו

מזמור זה נאמר בימי חזקיהו מלך יהודה, כאשר בא סנחריב עם כל צבאו להילחם בהם, ונעשה להם נס ומלאך ה' המית את כל חייליו בלילה אחד:

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר לְאָסָף, שִׁיר.

(ב) נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, כי שבט יהודה עבדו תמיד את ה', ונודע ביניהם על ידי השראת השכינה שהיתה שם תמיד, וגם בְּיִשְׂרָאֵל, שהם עשרת השבטים, שביניהם לא היתה השראת השכינה כל כך, מכל מקום היה גָּדוֹל שְׁמוֹ ביניהם.

(ג) וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ – בירושלים, ששם היה מקום המון העם, שם היתה 'סוכתו' של ה', והיינו מקומו הארעי, וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן – בציון, ששם היו המלך, הסנהדרין והכהנים, שם היה מעונו הקבוע של ה', כי שם היה בנוי בית המקדש.

(ד) שָׁמָּה, בציון, לשם הלך סנחריב עם כל כלי מלחמתו, שִׁבַּר ה' רִשְׁפֵי קָשֶׁת, מָגֵן וְחֶרֶב, וּמִלְחָמָה, כי מתו חייליו וצבאו על ידי מלאך ה', ושקטה כל הארץ מן המלחמה, כי היה בדרכו להלחם ולכבוש את כל העולם, סֶלָה (-סיום הענין).