שיעור 356, ספר תהילים, פרק עז, יא-יג

(יא) וָֽ֭אֹמַר חַלּ֣וֹתִי הִ֑יא שְׁ֝נ֗וֹת יְמִ֣ין עֶלְיֽוֹן׃

(יב) אֶזְכּ֥וֹר מַֽעַלְלֵי־יָ֑הּ כִּֽי־אֶזְכְּרָ֖ה מִקֶּ֣דֶם פִּלְאֶֽךָ׃

(יג) וְהָגִ֥יתִי בְכָל־פָּֽעֳלֶ֑ךָ וּֽבַעֲלִ֖ילוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃

(יא) וָאֹמַר – גמרתי בדעתי, מחמת כל ההוכחות הללו, כי חַלּוֹתִי הִיא – החולי שלי, חולי האומה, הוא אשר שְׁנוֹת – משנה את ההנהגה של יְמִין עֶלְיוֹן, כלומר, כי ההנהגה הבאה מימין ה', שהיא ההנהגה הניסית העליונה, נותרה כפי שהיתה בדורות קודמים ומוכנה להשפיע עלינו, אך כיון שהנהגת ימין ה' מכוונת כנגד ידינו להנהיגנו ולהושיענו, הרי כאשר יש בנו חולי רוחני ואיננו ראויים לקבל את ההשפעות הטובות מעם ה', הרי זה גורם לכל החושך והצרות, אך אין השינוי בא מצד הנהגת ה', אלא מצד קבלת השפע על ידינו.

(יב) אֶזְכּוֹר את מַעַלְלֵי יָהּ, והם פעולות ה' הנעשות מצד המידות שבהם מנהיג ה' את העולם, ופעולות אלו באות לפעמים בדרכי נס ולפעמים בדרכי הטבע, ועל כך אומר, כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ, והם המעללים שעושה ה' בדרך נס ופלא ושידוד מערכות הטבע.

(יג) וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, שהם הפעולות שעושה ה' בדרכי הטבע, כפי החוקים והסדרים שקבע ה' בעת בריאת העולם, וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה – אתבונן ואחקור בעניני ההנהגות הללו, כי לכאורה היה ראוי שיונהג העולם רק בדרכים קבועות ומסודרות של חוקי הטבע, כפי שכל היוצר דבר עושה זאת באופן שיפעל כראוי תמיד, ולא יצטרך לעשות בו שינויים במשך הזמן, ואם כן מדוע בהנהגת העולם יש צורך לפעמים בשינוי חוקי הטבע והנהגות ניסיות, ובפסוקים הבאים מיישב את השאלה הזו.