שיעור 365, ספר תהילים, פרק עח, יז-יט
(יז) וַיּוֹסִ֣יפוּ ע֭וֹד לַֽחֲטֹא־ל֑וֹ לַֽמְר֥וֹת עֶ֝לְי֗וֹן בַּצִּיָּֽה׃
(יח) וַיְנַסּוּ־אֵ֥ל בִּלְבָבָ֑ם לִֽשְׁאָל־אֹ֥כֶל לְנַפְשָֽׁם׃
(יט) וַֽיְדַבְּר֗וּ בֵּֽאלֹ֫הִ֥ים אָֽ֭מְרוּ הֲי֣וּכַל אֵ֑ל לַֽעֲרֹ֥ךְ שֻׁ֝לְחָ֗ן בַּמִּדְבָּֽר׃
(יז) וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, כי היו שקועים עדיין בדעות הנפסדות שהיו להם במצרים, לחשוב שה' אינו משגיח על הפרטים, כי חשבו שהוא רק אל עליון וסיבת הסיבות, אך האציל מכוחותיו לאלילים שונים, שכל אחד מהם ממונה על כח אחר בבריאה, ולכן חשבו שגם הניסים והנפלאות המרובים שעשה משה אינם מכחו העליון של ה', אלא מכחו של איזה אליל שיש לו כוחות גדולים, אך גם הוא מוגבל בכוחותיו, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה – ומחמת כן הימרו את פי ה' העליון וחשבו שאינו משגיח עליהם בהיותם במדבר.
(יח) והנה מיד כשיצאו ממצרים נתן להם ה' מן ובשר, כמו שנאמר "בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם" (שמות ט"ז י"ב), אמנם בבואם לרפידים הוציא להם ה' מים מן הסלע, ואז הפסיק ה' לתת להם בשר, ומתוך כך טעו לחשוב כאילו כוחו מוגבל, ואינו יכול לתת להם שלשה דברים ביחד, בשר ולחם ומים, אלא רק שני דברים, וחשבו שמחמת שהוצרך לתת להם מים הפסיק לתת להם בשר, ולכן מה שביקשו בשר לא היה בגלל שהוצרכו לאכילת בשר, אלא וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, והנסיון היה לִשְׁאָל אֹכֶל לְנַפְשָׁם, לראות אם אכן כוחו בלתי מוגבל.
(יט) וַיְדַבְּרוּ דברי גנאי בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ בדבריהם, הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר, והיינו שולחן שלם, שאינו חסר דבר, ויש בו בשר ולחם ומים.
