שיעור 382, ספר תהילים, פרק עט, י-יג

(י) לָ֤מָּה ׀ יֹֽאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע בַּגֹּיִ֣ים לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם־עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ׃

(יא) תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֪ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרֽוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃

(יב) וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל־חֵיקָ֑ם חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵֽרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי׃

(יג) וַֽאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ ׀ וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְד֥וֹר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ׃

(י) ומוסיף לפרש מה שביקש שיעזרנו ה' על דבר כבוד שמו, כי לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, הרגיל להושיעם תמיד, ואם לא תושיענו יתחלל שמך בעיניהם, ועוד, ראוי שיִוָּדַע בַּגּוֹיִם, לְעֵינֵינוּ, נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ, שגם דבר זה נוגע לכבוד שמך.

(יא) ועוד, ראוי שתעשה כן מחמת התפילה הבאה לפניך, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, העומד למות, ומתפלל לפניך ומבקש שתצילנו, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה – וראוי שתותיר ותשאיר אותו מהמוות, בגודל וחוזק זרועך.

(יב) ומוסיף ומבקש בנוסף לכך, וְהָשֵׁב נקמה לִשְׁכֵנֵינוּ הרעים, שִׁבְעָתַיִם – פעמים אין מספר אֶל חֵיקָם, על חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי, כי לפי גודל חשיבותך ולפי פחיתות הגוים, ראוי שתשיב להם עונש גדול יותר מכפי שחירפוך.

(יג) וַאֲנַחְנוּ, עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נגדל את שמך בעולם על כל החסדים הללו שתעשה עמנו, כי נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם על הטוב שעשית לנו, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ – את שבחיך המרובים.