שיעור 428, ספר תהילים, פרק פט, לו-לח

(לו) אַ֭חַת נִשְׁבַּ֣עְתִּי בְקָדְשִׁ֑י אִֽם־לְדָוִ֥ד אֲכַזֵּֽב׃

(לז) זַ֭רְעוֹ לְעוֹלָ֣ם יִֽהְיֶ֑ה וְכִסְא֖וֹ כַשֶּׁ֣מֶשׁ נֶגְדִּֽי׃

(לח) כְּ֭יָרֵחַ יִכּ֣וֹן עוֹלָ֑ם וְעֵ֥ד בַּ֝שַּׁ֗חַק נֶֽאֱמָ֥ן סֶֽלָה׃

(לו) והנה הנשבע לחבירו בתנאי מסוים, הרי זה כאילו יש כאן שני דברים, השבועה והתנאי, וההתחייבות לקיום השבועה לא תחול אם לא יתקיים התנאי, אך בשבועת ה' לדוד אין הדבר כן, כי אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי – השבועה היא כדבר אחד, ללא תנאי, אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב, כי לא תופסק השבועה בשום אופן.

(לז) זַרְעוֹ של דוד לְעוֹלָם יִהְיֶה, כי לעולם לא יוכרת זרעו, וְכִסְאוֹ – כסא מלכותו, יהיה כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי, כלומר, אצל ה', תהיה מלכות דוד קיימת כמו השמש, הקיימת בתמידות וללא שינוי, וגם תהיה כמו שמש שיש לה אור עצמי שאינו תלוי באחרים, וכך אצל ה' המלכות של דוד קיימת מצד החסד, ללא שייכות למעשים.

(לח) ואמנם בעולם התחתון יהיו זמנים שתתבטל מלכות בית דוד, אך גם זה לא יהיה ביטול אמיתי, אלא כְּיָרֵחַ, שאין אורו עצמי אלא תלוי בשמש, וכך המלכות בפועל תלויה גם במעשים הטובים, אך אף שבסוף החודש הירח מתקטן ונעלם, מכל מקום יִכּוֹן עוֹלָם – הוא קיים לעולם, כי מיד לאחר מכן הוא מתחדש וגדל, וכך גם כאשר תתבטל מלכות בית דוד לתקופות מסוימות, תחזור ותתחדש, באופן שהירח מסתתר רק לזמן מסוים, אך אינו מתבטל בעצמותו. ולאחר שביאר כיצד הנהגת העולם בחסד ובאמונה מתאימה ודומה למלכות בית דוד המיוסדת על החסד והאמונה, מתאונן ואומר, וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן – הרי החסד והאמונה שה' מנהיג בהם את העולם כולו, נאמנים וקיימים, כי דרכי הנהגת העולם לא השתנו ולא התבטלו, ורמוז בכך גם שהשמש והירח, שמלכות בית דוד נמשלה להם, והם המעידים עליה, קיימים בשמים בתמידות, ואילו מלכות בית דוד עצמה התבטלה לזמן ארוך, וכפי שיבאר בפסוקים הבאים, סֶלָה.