שיעור 447, ספר תהילים, פרק צג, א

פרק צג (א) יְהוָ֣ה מָלָךְ֮ גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ יְ֭הוָה עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל־תִּמּֽוֹט׃

פרק צג

מזמור זה ממשיך לבאר את שתי ההנהגות שיש בעולם, הטבעית והניסית:

(א) בעת אשר יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ – מתלבש ה' בלבוש הגאוה להתגאות על חוקי הטבע ולהתנשא עליהם בהנהגה ניסית בענין מסוים או במקום מסוים, באותה עת עצמה לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר – כביכול לובש ה' כמו אֵזוֹר (-חגורה) את לבוש העוז, שזהו כינוי להנהגה הטבעית, כי ה'עוז' מורה על כח תמידי שאינו מתבטל לעולם, וממשיך להנהיג את כלליות העולם בהנהגה הטבעית הקבועה, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל – יכונן ויקיים את העולם כולו באותה שעה, בַּל תִּמּוֹט – שלא יתמוטטו כל מוסדות תבל הבנויים על ההנהגה הטבעית, מחמת ההנהגה הניסית שנעשית באותו הזמן. וביאור הדברים, כי באמת אין שבח וגדולה לה' יותר בהנהגה הניסית מאשר בהנהגה הטבעית, שהרי שתי ההנהגות באות רק מכח ה' ורצונו, וכשם שרצונו תמיד בהנהגה הטבעית הקבועה, כך רצונו עתה בהנהגה הניסית, והרי זה כמו 'טבע' לזמן קצר (ואדרבה, הנהגה קבועה ומתמשכת מורה על גדולה וחוזק יותר מהנהגה קצרה וזמנית), ומכל מקום אנו משבחים את ה' ביותר על ההנהגה הניסית, והטעם לכך מבואר בפסוק זה, שבאמת כל חוקי הטבע והנהגותיהם משולבים זה בזה ותלויים זה בזה, ולכן בעת שה' משדד את חוקי הטבע ומנהיג את העולם בהנהגה ניסית, היו חוקי הטבע כולם ראויים להתבטל, והיו תבל ומלואה צריכים להתמוטט, אמנם בדבר זה ניכרת לנו גדולת ה', שבאותה עת עצמה שבפרט מסוים מנהיג ה' את העולם בהנהגה ניסית, ההפוכה מדרכי הטבע, מכל מקום העולם בכללותו ממשיך לנהוג בדרכי הטבע, ואין הבריאה בכללותה ניזוקת או מתבטלת מחמת הנס והפלא שעושה ה' בדבר או במקום מסוים, ועל כך אמר כי אף כאשר לובש ה' את לבוש הגאוה לעשות נס ופלא, ממשיך הוא ללבוש את לבוש העוז, להנהיג את העולם בדרכי הטבע.