שיעור 470, ספר תהילים, פרק צח, א-ג

(א) מִזְמ֡וֹר שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָ֨ה ׀ שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ כִּֽי־נִפְלָא֣וֹת עָשָׂ֑ה הוֹשִֽׁיעָה־לּ֥וֹ יְ֝מִינ֗וֹ וּזְר֥וֹעַ קָדְשֽׁוֹ׃

(ב) הוֹדִ֣יעַ יְ֭הוָה יְשֽׁוּעָת֑וֹ לְעֵינֵ֥י הַ֝גּוֹיִ֗ם גִּלָּ֥ה צִדְקָתֽוֹ׃

(ג) זָ֘כַ֤ר חַסְדּ֨וֹ ׀ וֶ֥אֱֽמוּנָתוֹ֮ לְבֵ֪ית יִשְׂרָ֫אֵ֥ל רָא֥וּ כָל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ אֵ֗֝ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃

פרק צח

בשני המזמורים הבאים ידבר בענין הנהגת ה' עִם ישראל בניסים גלויים, למעלה מדרכי הטבע:

(א) מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, על ניסים גלויים המתחדשים על ידו, כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, ענינים המופלאים מחוקי העולם הזה ודרכיו הטבעיות, והנהגה זו מיוחסת לימינו של ה', אך יש בזה שני אופנים, לפעמים ההנהגה הניסית באה בזכות בני האדם שהם ראויים לנס גלוי, ולפעמים בא הדבר שלא מצד זכות האנשים כלל, אלא מרצון ה' בלבד, ועל כך אומר, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ, וזהו האופן שבו נעשים הניסים בזכות בני האדם, וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, וזהו האופן שבו נעשים הניסים מהתעוררות עליונה ללא השקפה על מעשי בני האדם (כי 'זרוע' זהו החלק העליון של היד, המניע את היד, ולכן הוא משמש כלשון מושאלת לכך שלא רק הנס עצמו נעשה על ידי ה', אלא גם ההתעוררות המניעה את היד העושה את הניסים, זו התעוררות עליונה הבאה מאת ה', ולא בזכות מעשי בני האדם).

(ב) והנה לגבי הניסים הנסתרים אמר לעיל (צ"ו ב') "בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ", שכיון שנראים הדברים כטבעיים יש צורך לבשר שזהו נס, אמנם בניסים הגלויים הוֹדִיעַ יְיָ בעצמו את יְשׁוּעָתוֹ, כי הניסים גלויים לכל באופן שאי אפשר לטעות בהם, והכל רואים שה' משדד את מערכות הטבע, וכיון שהניסים הללו באים מכח מידת הצדקה העליונה, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה את מידת צִדְקָתוֹ, שהיא הסיבה לעשיית הניסים.

(ג) ומלבד זאת יש עוד שתי סיבות להנהגה זו של ניסים גלויים, כי זָכַר חַסְדּוֹ, וֶאֱמוּנָתוֹ, לְבֵית יִשְׂרָאֵל, כלומר, א. זכירת הנהגת החסד לבית ישראל, ב. זכירת הנהגת האמונה עמהם, וה'אמונה' היא ההבטחה שהבטיח להם ה' שיושיע אותם, וה' נאמן לשמור ולקיים הבטחתו. והנה בשונה מהנהגת הניסים הנסתרים שתוארו בפרקים הקודמים (צ"ו-צ"ז), שם רק הגויים המשכילים הבינו שבתוך הטבע מסתתרים ניסים, והיתה זו רק 'הבנה' ולא 'רְאִיָה', וגם לא ידעו שיש לניסים אלו שייכות לעם ישראל, הרי עתה שיהיו אלו ניסים גלויים, רָאוּ זאת בעיניהם ממש כָל אַפְסֵי אָרֶץ – אפילו העמים הרחוקים שבקצוי הארץ, אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ – יראו שניסים אלו נעשו מפני שהוא אלוהינו המשגיח עלינו בפרטות, ושכינתו שורה עלינו.