שיעור 474, ספר תהילים, פרק צט, ד-ה

(ד) וְעֹ֥ז מֶלֶךְ֮ מִשְׁפָּ֪ט אָ֫הֵ֥ב אַ֭תָּה כּוֹנַ֣נְתָּ מֵֽישָׁרִ֑ים מִשְׁפָּ֥ט וּ֝צְדָקָ֗ה בְּיַֽעֲקֹ֤ב ׀ אַתָּ֬ה עָשִֽׂיתָ׃

(ה) רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַֽהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃

(ד) הדרגה השניה, וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים – כאשר אתה מכין את הנהגת הטבע שתהיה מכוונת על פי המשפט האהוב עליך, שאז גם אצל העמים יש שכר ועונש מושגחים, אך הם משתלשלים בדרכי הטבע והנהגת המערכת, אזי ישראל יונהגו בדרגה גבוהה יותר, כי הם לא יונהגו כלל על ידי המערכת, אלא מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב, אַתָּה עצמך עָשִׂיתָ, המשפט הוא כפי הגמול הראוי להם, והצדקה היא כפי החסד העליון לתת יותר מכפי הראוי, אך עדיין הכל נעשה בניסים נסתרים הנראים כדרכי הטבע.

(ה) ועל העת הזו יאמר, רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, כי אף שעדיין ההנהגה נסתרת וה' יושב בשמים להנהיג משם את העולם בדרכי המערכת, אך הנהגתו היא בהשגחה פרטית המשתלשלת אל הארץ, שהיא הדום רגליו, באופן שנעשים הדברים כפי צורך בני האדם וכפי מעשיהם, אך בדרך נסתרת, קָדוֹשׁ הוּא, כי לשון 'קדושה' מורה על הנהגה ניסית, אך קדוש 'הוּא', בלשון נסתר, כיון שאין השגחתו באה בניסים גלויים ומופתים מפורסמים, אלא בסתר, בלבוש טבעי.