שיעור 499, ספר תהילים, פרק קה, א-ד

(א) הוֹד֣וּ לַֽ֭יהוָה קִרְא֣וּ בִשְׁמ֑וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָֽ֝עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃

(ב) שִֽׁירוּ־ל֭וֹ זַמְּרוּ־ל֑וֹ שִׂ֝֗יחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָֽיו׃

(ג) הִֽ֭תְהַלְלוּ בְּשֵׁ֣ם קָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂמַ֗ח לֵ֤ב ׀ מְבַקְשֵׁ֬י יְהוָֽה׃

(ד) דִּרְשׁ֣וּ יְהוָ֣ה וְעֻזּ֑וֹ בַּקְּשׁ֖וּ פָנָ֣יו תָּמִֽיד׃

פרק קה

אחרי שבירך את ה' (מזמור ק"ג) על הנהגתו עם נפש האדם, ובירך את ה' (מזמור ק"ד) על הנהגת העולם בכללותו כפי חוקי הטבע וייסודם בימי בראשית, נותן עתה הודאה מיוחדת על הנהגת ה' המופלאה והניסית עִם ישראל, העם הנבחר מכל האומות:

(א) קורא המשורר לעם ישראל, המושגחים על ידי ה' בהשגחה פרטית פלאית וניסית, אתם, העם הנבחר, הוֹדוּ לַייָ הודאה מיוחדת על הטובות הפרטיות שעושה לכם ה', קִרְאוּ בִשְׁמוֹ לפרסם ולהודיע לַכֹּל מעשים אלו שנעשו לכם על ידו, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים את עֲלִילוֹתָיו, שהם המעשים וההנהגות שיעשה מכח מידותיו שהוא מנהיג בהם את העולם, רחום וחנון ורב חסד, הנהגות שהם כנגד מעשי בני האדם, בדרכי שכר ועונש.

(ב) אתם, בני ישראל, שִׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, כי עליכם יש חובה מיוחדת ויתירה לשיר ולזמר לו, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו שעשה לכם בדברים היוצאים מגדרי ודרכי הטבע.

(ג) הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ, וזו הנהגת קדושה מופלאה המובדלת מחוקי הטבע ומשדדת אותם, וינהג בה ה' לפי קדושתם והכנתם של ישראל, ולכן עם ישראל מתהללים בכך שעל ידי קדושתם נוהג עמם ה' בהנהגה זו המקדשת את שמו בעולם, ועל ידי זה יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ, כי יראו שה' נמצא למבקשיו ונוהג בהם כפי הכנתם, והגם שכל המבקש איזה דבר אינו שמח בעת בקשתו אלא רק לאחר שימצא את מה שביקש, הרי מבקשי ה' ישמחו מיד, גם כיון שהם בטוחים שתתמלא בקשתם, וגם מצד שהבקשה עצמה היא התכלית, וכאמור בפסוק הבא.

(ד) דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, כי דרישת ה' היא העיקר, ואין מי שישיג את ה' בעצמו, אלא צריכים רק לדרוש את מעשיו תמיד, ומצד זה בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד, כי כיון שה' הוא ללא תכלית, ממילא ההשגה בו היא גם כן ללא תכלית, וככל שהאדם משיג יותר כך הוא רואה שעדיין לא השיג, וילך תמיד מחיל אל חיל.