שיעור 532, ספר תהילים, פרק קיא, ה-ז
(ה) טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִֽירֵאָ֑יו יִזְכֹּ֖ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִיתֽוֹ׃
(ו) כֹּ֣חַ מַֽ֭עֲשָׂיו הִגִּ֣יד לְעַמּ֑וֹ לָתֵ֥ת לָ֝הֶ֗ם נַֽחֲלַ֥ת גּוֹיִֽם׃
(ז) מַֽעֲשֵׂ֣י יָ֭דָיו אֱמֶ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט נֶֽ֝אֱמָנִ֗ים כָּל־פִּקּוּדָֽיו׃
(ה) ותכלית הניסים של יציאת מצרים היתה כדי לתת לישראל את ארץ כנען, ששם ימצאו את מזונותיהם ברווח ויוכלו לעסוק בתורה ללא טרדה, ועל כך אומר טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו – את אומות העולם שישבו בארץ ישראל נתן ה' לישראל כמו טרף הניתן לאריה לאכילה, כי כן נתן להם את צרכיהם על ידי שכבשו את כל העמים שסביבותיהם, והיה זה על ידי שיִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ שכרת עם האבות, לתת להם את ארץ ישראל.
(ו) כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, ובפסוק הבא יבואר מה הוא 'כח מעשיו', ועל ידי כח זה אמר ה' לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם – את ארץ כנען.
(ז) ומבאר כי הכח והקיום של מַעֲשֵׂי יָדָיו בבריאת העולם הם רק על ידי אֱמֶת – אמונה בה', ידיעתו והכרה באחדותו, וּמִשְׁפָּט בדברים שבין אדם לחבירו, וכמו הנפש המחיה את הגוף, כך האמת והמשפט מחיים את כל הבריאה, וכיון שהגוים שישבו בארץ כנען הפרו את האמת והמשפט הללו, לא היה להם כל קיום בעולם, וצוה ה' למחות את זכרם, ומכח זה נתן ה' לישראל את נחלת הגוים הללו, שהיו כמתים בחייהם, ומכל זה יש לנו לידע כי נֶאֱמָנִים וקיימים מצד עצמם כָּל פִּקּוּדָיו.
