שיעור 541, ספר תהילים, פרק קטו, א-ג

(א) לֹ֤א לָ֥נוּ יְהוָ֗ה לֹ֫א לָ֥נוּ כִּֽי־לְ֭שִׁמְךָ תֵּ֣ן כָּב֑וֹד עַל־חַ֝סְדְּךָ֗ עַל־אֲמִתֶּֽךָ׃

(ב) לָ֭מָּה יֹֽאמְר֣וּ הַגּוֹיִ֑ם אַיֵּה־נָ֗֝א אֱלֹֽהֵיהֶֽם׃

(ג) וֵֽאלֹהֵ֥ינוּ בַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֖ל אֲשֶׁר־חָפֵ֣ץ עָשָֽׂה׃

פרק קטו

במזמור זה יבקש המשורר מה' שימשיך להנהיג את ישראל ולעשות להם ניסים, הגם שאינם ראויים לכך כעת, למען שמו הגדול שלא יתחלל בעיני הגויים, ומאריך לבאר שהנהגת ה' מתמידה על כל איש מישראל בהשגחה פרטית:

(א) הגם שממשלת ה' על הטבע, לעשות ניסים גלויים לישראל, היתה בתחילה מחמת יושר הנהגתם ומסירות נפשם, לֹא לָנוּ – לא בזכותינו תהיה ממשלת יְיָ, לֹא לָנוּ, כי אין אנו ראויים לכך כפי שהיו ישראל ראויים לכך בשעה שיצאו ממצרים, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, כיון שכבר נקרא עלינו שם ה', שהוא מנהיג את ישראל ועושה להם ניסים, אנו מבקשים שיתן ה' כבוד לשמו שלא יתחלל, עַל חַסְדְּךָ – שתעשה כן מצד החסד, ללא שום זכות, עַל אֲמִתֶּךָ – מצד האמת והבטחה שהבטחת לנו להיות לנו לאלוהים.

(ב) כי אם לא תעשה כן, לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם, ויתחלל שם ה' לאחר שכבר נקרא שמו על ישראל.

(ג) ומוסיף המשורר ומשיב לגויים האומרים שסילק ה' את שכינתו מישראל, ורק על השמים כבודו, וֵאלֹהֵינוּ אף על פי שהוא בַשָּׁמָיִם, הרי משגיח הוא בארץ בהשגחה פרטית, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה, כי הוא מנהיג ומושל בכל.