(א) הוֹד֣וּ לַֽיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(ב) יֹֽאמַר־נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(ג) יֹֽאמְרוּ־נָ֥א בֵֽית־אַהֲרֹ֑ן כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(ד) יֹֽאמְרוּ־נָ֭א יִרְאֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(ה) מִֽן־הַ֭מֵּצַר קָרָ֣אתִי יָּ֑הּ עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽהּ׃
(ו) יְהוָ֣ה לִ֭י לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּֽעֲשֶׂ֖ה לִ֣י אָדָֽם׃
(ז) יְהוָ֣ה לִ֭י בְּעֹֽזְרָ֑י וַֽ֝אֲנִ֗י אֶרְאֶ֥ה בְשֹֽׂנְאָֽי׃
(ח) ט֗וֹב לַֽחֲס֥וֹת בַּֽיהוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בָּֽאָדָֽם׃
(ט) ט֗וֹב לַֽחֲס֥וֹת בַּֽיהוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים׃
פרק קיח
במזמור זה יבאר שאף שכל בני האדם צריכים להלל ולשבח את ה', מכל מקום ככל שקיבל האדם יותר טובות מה' כך מוטל עליו יותר להודות ולשבח לה':
(א) הוֹדוּ לַייָ כל אנשי העולם, גם הגויים, כִּי טוֹב – על רוב טובו לכל בני האדם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ – כי חסדו קיים לעולם.
(ב) יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל – על עם ישראל להודות לה' באופן מיוחד, על שגמל להם טובות מיוחדות יותר משאר כל העמים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(ג) יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן – על בית אהרן הכהנים, שקיבלו טובות פרטיות יותר, מוטל להודות לה' יותר משאר ישראל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(ד) יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, אשר קיבלו גם הם טובות פרטיות מרובות, כל אחד לפי עניינו, ועליהם להודות לה' יותר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(ה) עתה מספר חזקיהו המלך את כל הניסים שאירעו לו מתחילה, מִן הַמֵּצַר – מהמקום הצר והדחוק, שהייתי חולה ונוטה למות, קָרָאתִי יָּהּ. עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ, – כשענה לי ה' כבר העביר מעלי את הסכנה, וזה היה לסימן שאנצל גם ממלך אשור.
(ו) יְיָ לִי – כיון שהיה ה' עימי, ובשעה שענני כבר הוציאני מהצרה למרחב, לכן לֹא אִירָא, כי ידעתי שכמו שניצלתי מהחולי כן אנצל מהמלחמה, וכי מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם, הרי ה' יושיעני ממנו.
(ז) ולא רק שיושיעני ה' שלא ינצח אותי האויב, אלא יְיָ לִי בְּעֹזְרָי – יעזרני ה' שאנצח את האויב, וַאֲנִי אֶרְאֶה נקמה בְשֹׂנְאָי.
(ח) טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ, כי הבוטח בה' מיד הוא חוסה בצילו, מִבְּטֹחַ בָּאָדָם, שהבטחון בו אינו שלם, ואינו נחשב כמחסה ממש, כיון שיתכן שלא ירצה אותו אדם לעשות את בקשתו.
(ט) טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ גם מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים, על אף שהנדיב דרכו ורצונו לעזור, מכל מקום יתכן שלא יהיה בכוחו לעזור, ולעומת זאת הבטחון בה' הוא מחסה ועוז מיד, כי אין מעצור לה' להושיע.
