שיעור 669, ספר תהילים, פרק קנ, ד-ו

(ד) הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעֻגָֽב׃

(ה) הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃

(ו) כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

(ד) וכן הַלְלוּהוּ באותו זמן בְּתֹף וּמָחוֹל, כי זהו המחול שעתיד ה' לעשות לצדיקים, כאשר תהיה הנהגתו גלויה לפניהם, ותשרה השכינה עליהם, ובאותו זמן תהיה יראת הרוממות מהולה בשמחה. אמנם כאשר ההנהגה היא בדרכי הטבע, שאז יהללוהו "בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ" ו"כְּרֹב גֻּדְלוֹ", אז לא יהללוהו ב'מָחוֹל' המורה על השגחה ניסית וגלויה, אלא הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.

(ה) וכן באותו זמן הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה, כי התרועה מורה על יראת העונש שיש בזמן ההנהגה הנסתרת, אך גם באותו זמן תהיה יראת העונש, הרמוזה ב'צִלְצְלֵי תְרוּעָה' מהולה בשמחה, ולכן יהללוהו גם ב'מִנִּים וְעֻגָב', וב'צִלְצְלֵי שָׁמַע'.

(ו) אמנם בשני האופנים הללו, בין בהנהגה הניסית ובין בהנהגה הטבעית, תתפשט תהילת ה' על כל ברואיו, עד אשר כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, וכן על כל נשימת רוח חיים יהללו את ה', על כל חסדיו וטובותיו, מעשיו ונפלאותיו, הַלְלוּ יָהּ.