שער הקמצנות (ב)
פרק שמונה עשר – שער הקמצנות
אדם שהוא קמצן בגופו, גם הוא רע ומר, שלא יעשה חסד עם בני אדם. ורע על כל רעות אם הוא קמצן בחכמתו או בספריו, כיון שהוא אינו חסר בזה מאומה: כי החכמה דומה לאש, שאינה חסרה אם מדליקים ממנה אש אחרת.
"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר"
(משלי ב כ)
