ברכות השחר
בָּרוּךְ (-מקור הברכה) הוא אַתָּה ה' (-אדון הכל, היה הוה ויהיה) אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ – קידש אותנו בְּמִצְוֹתָיו(-שאנו מתקדשים כשנקיימם), וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת (-רחיצת) יָדָיִם.
בָּרוּךְ (-מקור הברכה) הוא אַתָּה ה' (-אדון הכל, היה הוה ויהיה) אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה גדולה – שהרי האדם הוא יצירה נפלאה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים – נקבים רבים (-כגון הפה והאוזן ועוד) וגם איברים רבים שהם חֲלוּלִים חֲלוּלִים– שיש להם חלל (-ומחזיקים בתוכם דם או מזון להעבירם מאבר לאבר, כגון הלב הכרס והמעיים). והרי גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ ה', שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם (-מן האברים החלולים)שדרכו להיות סתום, כגון הטבור ובני המעיים אוֹ אם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם (-מן הנקבים)שדרכו להיות פתוח, כגון בית הבליעה וקנה הנשימה, אזי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם – להיות קיים וְלַעֲמֹד חי לְפָנֶיךָ אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת – והיינו בשעת בריאת האדם, שברגע שהאדם יוצא לאויר העולם, אם לא נפתח מה שצריך להיות פתוח ונסתם מה שצריך להיות סתום, אין לו אפשרות לחיות כלל.
בָּרוּךְ (-מקור הברכה) הוא אַתָּה ה' (-אדון הכל, היה הוה ויהיה), רוֹפֵא כָל בָּשָׂר – כל גוף האדם (-על ידי שהזבל יוצא ממנו), וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת – ועושה דברים מופלאים (-כי האדם עשוי נקבים הרבה, ובכל זאת הרוח עומדת בו ואינה יוצאת).
