תפילת שחרית (יב)

הַכֹּל (-כל הבריות) יוֹדוּךָ – יאמרו לפניך דברי הודיה, וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ – ישבחו אותך, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ לפניך: אֵין קָדוֹשׁ (-פרוש ונעלם) כַּיהֹוָה. הַכֹּל יְרוֹמְמוּךָ – יאמרו לך דברי רוממות סֶּלָה (-לעולמי עד) ה' יוֹצֵר הַכֹּל. אתה הָאֵל הַפּוֹתֵחַ בְּכָל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי השמים בצד מִזְרָח – שתתחיל השמש את הילוכה, וּבוֹקֵעַ (-ופותח) חַלּוֹנֵי רָקִיעַ – שתצא השמש להאיר על הארץ (-החמה מתחלת את הילוכה בעובי הרקיע דרך דלתות שהם רחבות, ולכן תפס בהם לשון 'פתיחה', ויוצאת להאיר על הארץ דרך חלונות שהם צרים, וראוי להם לשון בקיעה, ספר גימטריאות לרבינו יהודה החסיד), אתה מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ (-את השמש מנרתיקה) ביום, וּלְבָנָה אתה מוציא בלילה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ – מן הבסיס שהיא יושבת בו, וּמֵאִיר בהם לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא אותם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים (-ששיתף מדת הרחמים למדת הדין, בכדי שיוכל העולם להתקיים, אבודרהם).