תפילת שחרית (י)

ה' שהוא שׁוֹכֵן וקיים לעדי עַד (-כביכול הוא שוכן במקומו, כי לא שייך בו שום תנועה ושינוי, מצו"ד ישעיה נז, טו), מָרוֹם – מרומם הוא, וְ"קָדוֹשׁ" שְׁמוֹ – שהוא פרוש ונעלם מכל. ולא די לשבחך בשבחים אלו המפורשים במקרא, אלא וְכָתוּב בתהלים (לג, א) שראוי לצדיקים להוסיף רננות לשמך: רַנְּנוּוזמרו צַדִּיקִים בַּיהֹוָה – לפני ה' (-כי אתם משכילים ומבינים את גודל חסדיו), לַיְשָׁרִים(-העושים הכל לפנים משורת הדין), להם במיוחד נָאוָה (-נאה) תְהִלָּה – להלל לפניו תמיד (-כי הם מכירים ביותר גדלות ה'). ולכן בְּפִי כל אנשים יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם, וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרֵךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ – יספרו קדושתך, וּבְקֶרֶב – ובאיברים הפנימיים של אנשים קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל.