תפילת שחרית (כג)

וְלֹא נְתַתּוֹ (-ולא נתת אותו, את יום שביתת השבת) יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי (-לְעַמֵי) הָאֲרָצוֹת (-הגם שאינם עובדי עבודה זרה), וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ (-ולא הורשת אותו) מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים (-אלילים מפוסלים, מעשי ידי אדם), וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ – במנוחת השבת לֹא יִשְׁכְּנוּ (-לא ינוחו) עֲרֵלִים (-לרבות גרי תושב שקבלו עליהם שבע מצוות בני נח, אבל אינם נימולים, ספר המנהיג), כִּי – אלא רק לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ (-נתת אותו) בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אבינו אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ.