יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות מעשה הקרבנות, פרק ו, ח-ט

ח) בא לו לגרה, מניח בה שתי צלעות מכאן ושתי צלעות מכאן, חותכה ונותנה לאחר, והקנה והלב והריאה תלויין בה. בא לו לדופן השמאלית, ומניח בה שתי צלעות רכות מלמעלה ושתי צלעות רכות מלמטה, וכך היה מניח בחברתה [-הדופן הימנית]. נמצא מניח בשתי הדפנות ארבע צלעות בזו, וארבע צלעות בזו. חותכה, ונותנה לאחר, והשדרה עמה והטחול תלוי בה.

ט) בא לו לעוקץ, חותכו ונותנו לאחר, והאליה ואצבע הכבד ושתי כליות עמה. נוטל את הרגל השמאלית ונותנה לאחר. וכסדר זה מפשיטין ומנתחין עולת בהמה. ואלו הן הנתחין האמורין בתורה – שעליהם נאמר בתורה 'ונתח אותה לנתחיה'.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".