יום ראשון
כ' ניסן התשפ"ד
יום ראשון
כ' ניסן התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות מעשה הקרבנות, פרק ו, ו-ז

ו) לאחר ניתוח העולה והוצאת אבריה, הולך ומדיחן במים, שנאמר 'והקרב והכרעים ירחץ במים', לא ביין, ולא במזג – יין מזוג במים, ולא בשאר משקין. וכל המימות כשרין להדחה. וכמה מדיחין, הכרס, מדיחין אותה בבית המדיחין כל צרכה. הקרבים, אין פוחתין משלש פעמים. ומדיחין אותן על שלחנות של שיש שבין העמודים.

ז) נטל את הסכין, ומפריש את הריאה מן הכבד, ומפריש את אצבע הכבד מן הכבד, ואינו מזיז הכבד ממקומו. ונוקב את החזה, ונותנו לאחר. ועולה לדופן הימנית, וחותך ויורד עד השדרה, ולא יגע בשדרה עד שהוא מגיע לשתי צלעות רכות, חותכה ונותנה לאחר, והכבד תלויה בה.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".