יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות נדרים [שנה ב, ראה, כט]

כט. הנדר והשבועה, ניתרים ע"י שני דברים, הא', אם מתחרט בעיקר הנדר והשבועה, שהיה רוצה שלא נדר ולא נשבע מעיקרא, שאומר בפיו הלואי שלא נדרתי ולא נשבעתי, ואם באמת הוא מתחרט חרטה גמורה הרי זה מתירים לו בחרטה זו, אבל אם הוא אינו מתחרט על עיקר הנדר ועתה יש לו רצון בשבועה או בנדר שעשה, ורק מתחרט על זמן הבא מעתה ומעכשיו דאין לו רצון בנדר מכאן ולהבא, אין מועיל לו התרה כלל והרי הוא באיסור נדר כל ימיו, ואף על פי שאומר בפיו שהוא מתחרט מעיקרא לא יועיל כלום:

ואופן הב' הוא, אם נתחדש לו עתה סיבה שמחמתה רוצה לבטל הנדר, כגון שנדר להתענות ועתה רואה עצמו חלוש מאד דחולשתו נגדיית לקיום הנדר, או שעתה מפצירים בו בני אדם שיתיר את הנדר ולא ינהוג בו מכאן ולהבא, והוא אינו יכול להשיב פניהם ומוכרח לעשות רצונם, אף על גב דחרטה זו אינה כלום ואין יכולים להתיר על ידה מאחר דאינו מתחרט גם על העבר מעיקר הנדר, מ"מ תועיל חרטה זו לעשות ממנה פתח, וכך אומרים לו המתירים אילו היית יודע בעת שנדרת שלא תהיה בריא אח"כ ויהיה לך סיבה מונעת שהיא נגדיית לנדר, או אלו היית יודע שיפצירו בך בני אדם להתיר הנדר ולא תוכל להשיב פניהם, כלום היית נודר, והוא משיב אלו הייתי יודע כך לא הייתי נודר, הרי זה מתירין לו, מפני שבזה נמצא היה נדרו בטעות ונעקר ממילא מעיקרא, ואין זה חשיב 'נולד', דקי"ל אין פותחין בנולד, יען כי הוא דבר שכיח, ולהכי מהני פתח זה שהוא פתח מתוך חרטה, ורק צריכין ליזהר שלא לעשות פתח בדבר דלא שכיח:

והנה בעתה בזה"ז נהגו לעשות לכל נדרים ושבועות פתח מתוך חרטה, יען אין סומכים על החרטה אפילו אם אומר שמתחרט מעיקר הנדר, דחוששים אולי לא כן הוא באמת, וגם בפתח לחודיה לא נהגו, מפני שיש חלוקי דינים הרבה במציאות הפתח שיש כמה דברים שאין פותחין בהם, ולכן נוהגים לעשות פתח מתוך חרטה, דתחילה שואלין אותו אם מתחרט מעיקרא, וכשאומר שמתחרט מעיקרא, אז אומרים לו אילו היית יודע בשעה שנדרת שתתחרט לבסוף כלום היית נודר, והוא משיב לא, ובזה נמצא דנעקר הנדר מעיקרא שנעשה בטעות, שהרי אפילו את"ל שאינו מתחרט אלא מעכשיו, מ"מ נעקר הנדר ממילא שהרי אנחנו מתירין לו עכשיו ע"י פתח, ולכן אין חשש גם אם הוא מתחרט מחמת נולד דלא שכיח, יען כיון דהוא מתחרט מחמת הנולד ואומר דאילו ידע בזה לא היה נודר די בכך, ועיין חכ"א כלל ק' סעיף ה' יע"ש: