יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות עבודת יום הכפורים, פרק א, ב-ג

ב) עבודת כל חמש עשרה בהמות אלו, הקריבין ביום זה, אינה נעשית אלא בכהן גדול בלבד, אחד כהן המשיח בשמן המשחה או המרובה בבגדים – בין בכהן גדול שנמשח בשמן המשחה, ובין בכהן גדול שהתמנה על ידי לבישת שמונת בגדי כהונה גדולה. ואם היתה שבת, אף מוסף שבת שבאותו היום אין מקריב אותו אלא כהן גדול. וכן שאר העבודות של יום זה, כגון הקטרת הקטורת של כל יום, והטבת הנרות, הכל עשוי בכהן גדול, וצריך שיהא נשוי, שנאמר 'וכפר בעדו ובעד ביתו', ולשון 'ביתו' זו אשתו.
ג) שבעת ימים קודם ליום הכפורים מפרישין את הכהן הגדול מביתו, ללשכתו שבמקדש, ודבר זה קבלה ממשה רבינו, ומפרישין אותו מאשתו כל שבעת ימים אלו, שמא תמצא אשתו נדה, ונמצא טמא שבעת ימים, ואינו יכול לעבוד ביום הכפורים. ומתקינין לו כהן גדול אחר – מייחדים כהן הראוי לשמש בכהונה גדולה, שאם יארע בזה פיסול, יעבוד האחר תחתיו, בין שאירע בו פיסול קודם תמיד של שחר, בין שאירע בו פיסול אחר שהקריב קרבנו, זה שנכנס תחתיו אינו צריך חינוך כדי שיחול מינויו, אלא עבודתו בעצמה מחנכתו, שהרי זו עבודה הנעשית רק על ידי כהן גדול, ומתחיל מעבודה שפסק בה הראשון. ובמקרה שאכן הוצרך השני לעבוד ביום הכפורים, לאחר שעבר יום הכפורים, הרי הראשון חוזר לעבודתו, והשני עובר מתפקידו, וכל מצות כהונה גדולה עליו – נשאר דינו ככהן גדול לכל דבר [שאסור לישא אלמנה וכדומה], אלא שבפועל אינו עובד ככהן גדול, ואם עבד, עבודתו כשירה. ואם מת הראשון, זה השני מתמנה תחתיו.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".