י) הפריש בהמה לקרבן עולה ויורד, ונפל בו מום, והעני, ודינו עתה להביא עוף, תמכר הבהמה ויביא בדמיה עוף. אבל אם הפריש עוף, ונפסל, והעני, ודינו להביא מנחה, לא יביא בדמיו עשירית האיפה, לפי שאין לעוף פדיון, כמו שביארנו באיסורי המזבח.
יא) כל חייבי קינין שבתורה, שמביאים קן של שני תורים או בני יונה, אחד לחטאת ואחד לעולה, שהפרישו מעות לקיניהן, אינו חייב לקנות במעות אלו דווקא גם את החטאת וגם את העולה, אלא אם רצה להביא בכל המעות חטאת העוף לבדה, יביא [ויביא עולה ממקום אחר]. ואם רצה להביא בהן עולת העוף לבדה, יביא [ויביא חטאת ממקום אחר]. אפילו אמר בפירוש על המעות 'אלו דמי חטאתי' ו'אלו דמי עולתי', יש לו [-רשאי הוא] לערב את המעות, וליקח בהן כאחד חטאתו ועולתו, או אפילו ליקח בכל המעות הללו חטאת או עולה. שאין הקינין מתפרשות אלא בלקיחת [-בקניית] הבעלים, או בעשיית [-הקרבת] כהן.
