הלכות קרבן פסח, פרק ה
ה) כשם שמילת האדם עצמו מעכבתו מלעשות פסח, כך מילת בניו הקטנים ומילת כל עבדיו, בין גדולים בין קטנים, מעכבת אותו, שנאמר 'המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו'. ואם שחט קודם שֶׁיָּמוּל אותם, קרבן הפסח פסול. וכן טבילת אַמְהוֹתָיו הכנעניות לשם עבדות מעכבתו, ודבר זה למדנו מפי הקבלה, שהטבילה לשפחות דינה כמילה לעבדים לגבי העיכוב בעשיית קרבן הפסח.
ו) הקטן שיש לו עבדים ושפחות כנעניים, אין מילת עבדיו וטבילת שפחותיו מעכבתו מלהמנות על הפסח, שנאמר בענין זה לשון 'וכל עבד איש' להוציא את הקטן.
