הלכות ראש חדש [שנה ב, ויקרא]
א. כתבו הפוסקים הטעם דנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חדש, מפני שאמרו חז"ל ששלש רגלים נתנם הקדוש ברוך הוא לישראל על שם אבותינו, והיה רוצה ליתן י"ב ראשי חדשים להיות מועדים ורגלים גמורים על שם י"ב שבטי ישראל, ואחר שחטאו ישראל בעגל, הפסידו דבר זה, ולכך הנשים שלא חטאו בעגל הם זכו לראש חדש יותר מן האנשים, ולכן נהגו בהם קדושה שלא לעשות מלאכה בראש חדש, אלא רק אוכל נפש בלבד, עד כאן דבריהם. ובזה יובן בס"ד הכתוב בקהלת ז', "ואשה בכל אלה לא מצאתי, לבד ראה זה מצאתי", פירוש, 'בכל אלה' הוא עון העגל, שאמרו 'אלה אלהיך ישראל', לא מצאתי חטא לאשה, ולכן 'לבד ראה זה מצאתי', פירוש, ראשי חדשים שהם מספר 'זה', אשר מקודשים על פי הראיה, וכמ"ש רז"ל ע"פ החדש הזה לכם ראש חדשים, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה רבינו ע"ה כזה ראה וקדש, מצאתי להנשים חלק בו יותר מן האנשים.
ובזה יובן הטעם מה שאמר הכתוב "אשת חיל עטרת בעלה", הואיל וזכתה בראש חדש, שהוא ראש ועטרה לחדש, לכך תהיה עטרת בעלה.
ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה", פירוש, האשה נקראת אבן, כי היא קרקע עולם כמו שאמרו רבותינו ז"ל, מאסו הבונים, החכמים שנקראים בונים, כמו שאמרו 'אל תקרי בניך אלא בוניך', והיינו שתיקנו כל יום ברכה לברך שלא עשני אשה, אך באמת 'היתה לראש פנה', כי זכתה לראש חדש, מה שלא זכו לו האנשים:
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
