יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות תמידין ומוספים, פרק ו, ד-ה

ד) ואחר שמעלין האיברים לכבש, מתכנסין כולן – כל הכהנים ללשכת הגזית, והממונה אומר להם ברכו ברכה אחת מהברכות שלפני קריאת שמע, והן פותחין וקורין ברכת אהבת עולם, ועשרת הדברות, ופרשת שמע, והיה אם שמוע, ויאמר, וברכת אמת ויציב, וברכת רצה, ושים שלום. ובשבת היו מוסיפין ברכה אחת, והיא, שיאמרו אנשי משמר היוצא לאנשי משמר הנכנס 'מי ששכן את שמו בבית הזה ישכין ביניכם אהבה אחוה שלום וריעות'. ואחר כך מפיסין פייס שלישי ורביעי, וזוכה בקטורת מי שזכה, ונכנס, ומקטיר. ואחר כך נכנס זה שזכה בדישון המנורה, ומטיב את שתי הנרות שעדיין לא היטיב, ויוצא זה שהקטיר את הקטורת יחד עם מדשן המנורה. ועומד על מעלות האולם, הוא ואחיו הכהנים.

ה) כשיגיע בין האולם ולמזבח, נטל אחד את המגריפה, וזרקה בין האולם למזבח, והיה לה קול גדולה בנפילתה על הארץ. ושלשה דברים היתה המגרפה משמשת בהן, ואלו הן, השומע את קולה היה יודע שאחיו הכהנים נכנסין להשתחוות, והוא רץ ובא להשתחוות עמהם. ובן לוי השומע את קולה, היה יודע שאחיו הלוים נכנסין לדבר בשיר, והוא רץ ובא. וראש המעמד, כשהיה שומע את קולה, היה מעמיד את הכהנים הטמאים של אותה משמרת על שער המזרח, מפני החשד, שלא יחשדו בהם שאינם באים לעבוד במקדש מתוך שהם חסים על מלאכת עצמם, אלא שידעו הכל שעדיין לא הביאו כפרתן. ואחר כך מעלה זה שזכה באיברים את האיברים של התמיד מן אמצע הכבש, ששם הניחום הכהנים, למזבח. ואחר שמעלין את האיברים מתחילין אלו הכהנים שעומדים על מעלות האולם, ומברכין ברכת כהנים ברכה אחת – אינם מפסיקים בסוף כל פסוק לעניית אמן, אלא אומרים את כל הברכה יחד, ואחר כך עונים אמן, ואומרים אותה בשם המפורש, כמו שביארנו במקומה (הלכות תפילה). ואחר כך מעלין סלת הנסכים, ואחר הסלת מקטיר החביתין של הכהן הגדול, ואחר החביתין מעלין את היין לניסוך, ובשעת הניסוך אומרין הלוים השיר. ומכין המשוררין במיני ניגון שבמקדש, ותוקעין תשע תקיעות על פרקי השיר.

 

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?