יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות תפילה [שנה א, ויחי, ב-ג]

ב. מן 'יהא שמיה רבא מברך' עד 'בעלמא', צריך להיות כ"ח תיבות ע"פ הסוד, ואם נאמר 'מכל ברכתא' אין כאן אלא כ"ז תיבות, ולכך כתב רבינו הרש"ש ז"ל שצריך לומר "מן כל" להשלים כ"ח.

ג. מצות עניית הקדיש של יהא שמיה רבא הוא שישמע העונה תחלת הקדיש, שהוא ב' תיבות יתגדל ויתקדש, כי יהא שמיה רבא מברך הוא ענייה על יתגדל, לכן לכתחלה ישימו כל הציבור לבם לשמוע כל הקדיש מן תיבת יתגדל כדי לכוין על מה הם עונין. אמנם, יחיד שנכנס לבית הכנסת או שסיים תפילת י"ח ומצא הציבור עונין קדיש, יענה עמהם, ורק באמירת אמן דקודם יהא שמיה רבא איכא פלוגתא, יש אומרים שיתחיל לענות מן יהא שמיה רבא מברך, ולא יאמר 'אמן', דחשיב אמן יתומה, ויש אומרים שיוכל לענות גם 'אמן', ואין זו נחשבת אמן יתומה, והעושה ככל אחת מהשיטות יש לו על מה לסמוך, וראוי להורות שיש לענות גם 'אמן'.