יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות תפילה [שנה א, ויחי, ד-ה]

ד. אם התחיל לומר קדיש בעשרה, ויצאו מקצתם, גומרין אותו הקדיש, ובתנאי שנשארו רובם. אך אם לא נשתיירו רובם, לא. ובין כך ובין כך אותם שיצאו, עליהם נאמר 'ועוזבי ה' יכלו', אך אם נשארו עשרה, אין איסור בכך. ואם היו עשרה באמירת פרשת התמיד והקרבנות וברייתא דרבי ישמעאל, ויצאו מהם, לא יוכל לומר קדיש אם אין עשרה. וכן הוא הדין אם היו עשרה בזמירות ושירת הים, ויצאו מהם קודם שיתחיל הקדיש, לא יאמר קדיש בפחות מעשרה. וכן אם היו עשרה באמירת אשרי שקודם מנחה, ויצאו מקצתן קודם שהתחיל הקדיש, לא יאמר בפחות מעשרה, אף על פי דקדישים אלו חובה הן, וכנזכר הטעם בש"ע לר"ז ז"ל סי' נ"ח סעיף ד':

ה. אם הם עשרה בצמצום, ואחד מהם מתפלל תפלת שמונה עשרה, שאינו יכול לענות עמהם קדיש, אף על פי כן מצטרף עמהם, והוא הדין אפילו אם היו ב' או ג' או ד' מתפללין, אם נשאר רוב מהעשרה שעונים קדיש ואמנים מותר לומר קדיש, כי כל שיש שם עשרה – שכינה שורה עליהם, ויכולים לומר דבר שבקדושה, מה שאין כן בתפילת החזרה אין הדין כן, וכאשר נבאר לקמן בעז"ה. מיהו אם היה אחד מהעשרה ישן, יש אומרים שבאחד בלבד שהוא ישן יכולים לומר קדיש, אבל בשנים לא, שאין זה כבוד שמים לצרף שנים ישנים, ויש אומרים שאין לדמות ישן למתפלל, לפי שהישן יש בו הסתלקות נשמה קצת ואין קדושה שורה עליו אלא אדרבא קצת טומאה שורה עליו אפילו ישן ביום, לכן אין לצרף אפילו באחד, וכן ראוי להורות, שאפילו באחד ישן לא יאמרו קדיש אלא עד שיקיצו אותו, ואם אי אפשר להקיצו – לא יאמרו: