מאמר רביעי, ג 17
המשך ג. החבר: הבורא הטביע בחושים את התכונה להשיג את מקרי החומר. מעלה זו שוה בכל המין האנושי. למשל, אין מחלוקת בין ראות עיני לראות עיניך, שאותו הדבר השטוח, העגול, המאיר, המחמם, הוא השמש. ואף שהשכל שולל תכונות אלו של השמש (והעין מביאה איפוא לידיעת השכל דברים שאינם נכונים), בכל זאת לא מזיק דבר זה לארם, אלא אדרבה, מועיל לו, כי על ידם יוכל להביא ראיה על הדבר שרוצים אנו לדעת אותו.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
