מאמר שלישי, יב-יד
יב. הכוזרי: מי שחושב כן, יחיה בגלות חיים ערבים, יקצור פרי תורתו בעולם הזה ובעולם הבא. ומי שסובל את הגלות מתוך קצף וכעס, כמעט שהוא מפסיד שכר עולם הבא, ואף חייו אינם חיים.
יג. החבר: הדבר המוסיף לחסיד עונג על עונג, הוא הברכה שמברך החסיד על כל טובה הפוקדת אותו, ועל כל מקרה ופגע.
יד. הכוזרי: איך תוכל לומר זאת, והלא הברכות הן עוד טרחה וטירדה נוספת.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
