מאמר שלישי, יט 3

המשך יט. החבר: על היחיד לסבול צער עבור תועלת הכלל, ואף להקריב את החיים למענו. עליו לתת דעתו על החלק שהוא חייב לתרום לכלל, ולא להתעלם ממנו. והיות ובלתי אפשרי לשער בשכל האנושי מה הוא שעור התרומה שנדרש היחיד לתרום לטובת הכלל, צוה הבורא בדיני מתנות הכהונה, המעשרות והקרבנות והדומה לזה. אלה הם החובות הכספיים שחייב היחיד לצבור. והמעשים המצווים, המהווים אף הם תרומה רוחנית לצבור, בגלל הערבות ההדדית של כלל ישראל, הם שמירת השבתות והמועדים, השבתת הארץ בשמיטות ויובלות, והדומים להם. והמצוות התלויות בדבור הן התפילות, הברכות והתשבחות לה'. המידות הרצויות הן השמחה, אהבת ה' ויראתו.