מאמר שני, ב6

המשך ב. החבר: ועל דרך זו נבאר את המלה 'אחד'. ה'אחד' לא בא לבאר באופן חיובי את מושג היחוד לפי הבנתנו, כי היחוד המובן לנו הוא האחד שיכיל חלקים רבים, כלומר, התחברותם של חלקים שהתגבשו לגוש אחד. וכמו 'יום אחד' ו'שנה אחת', שהוא חיבור חלקים קטנים של זמן, או אויר אחד, ומים אחדים, שהוא אחד המורכב מחלקים רבים וכן גיד בשר אחד, שהוא מורכב מחלקים קטנים של בשר ואילו העצם האלוהי הוא נעלה מהמושג חבור והפרדה. כוונתנו במלה 'אחד' היא באופן שלילי, לשלול ממנו את הרבוי.