המשך ב. החבר: וכמו וכן המושגים 'חיים' ו'מות' אינם חלים אלא על גופים טבעיים, אך העצם האלוהי מרומם ונעלה מהם, וכשנאמר 'חיים' אין כונתנו לחיים כחיינו, אלא כיון שאין לנו מושג מחיים אחרים, פרט לחיינו, מוכרחים אנו לתאר אותו בתואר 'חיים', אף כי האמת היא שאין אנו יודעים מה טיבם של חיים אלה. והכתוב ששבחו את הבורא בתארי חיים, כמו 'אל חי', אלהים חיים', תארוהו בנגוד לאלילים, שהם אלוהים מתים, אשר לא נעשה על ידם שום מעשה [בעוד שהבורא יתברך הוא סיבת כל המעשים].
מאמר שני, ב5
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
